נגינה על פסנתר היא פעילות מוזיקלית מרהיבה ומרתקת. הפסנתר הוא כלי נגינה ממשפחת כלי המקלדת, שהומצא במאה ה-18. הוא מורכב מקלידים שמייצגים צלילים שונים. מנעד הצלילים של הפסנתר הוא הגדול ביותר מבין כל כלי הנגינה, והוא מתפרש על 7.25 אוקטבות. רוב הפסנתרים מכילים 88 קלידים, אך ישנם גם פסנתרים שיכולים להגיע עד ל־97 קלידים. נפוצים שני סוגים של פסנתרים: פסנתר כנף ופסנתר עומד. ההבדל המרכזי ביניהם הוא במיקום המנגנון המכני של הפסנתר.
למתחילים בנגינה על פסנתר, קיימים מדריכים וספרים שיכולים לעזור בלמידה הראשונית. בהתחלה, עשויים להילקח מושגים בסיסיים במוסיקה, כמו קריאת תווים והבנת סימניות. בנוסף, יש ללמוד אצבוע ותרגילי אצבעות, ולהתנהל בקצבים ומשכי תווים בסיסיים. תרגול סולמות ושירים פשוטים בסולם דו רביב ולה זעיר יכולים גם להקל על הלמידה הראשונית.
למדע חשפו יתרונות רבים בלמידת נגינה על פסנתר. חקרים מצביעים על שיפור ביכולות השפה והמתמטיות של הילדים הלומדים פסנתר[3]. מחקרים נוספים מראים גם על התפתחות המוח והשיפור ברמת האינטיליגנציה (IQ) של הלומדים, ועל השפעת הלמידה על ביטחון העצמי שלהם[3].
למרות שהפסנתר הוא כלי מורכב, לימוד נגינה עליו יכול להיות מאתגר ומאוד מועיל. יתרונותיו הרבים מקנים ללומד כישורים מוזיקליים ומרחיבים את הפרספקטיבה המוזיקלית שלו. מומלץ לפנות למורה מיומן או להשתמש במדריכים שניתנים בספרים ובמקורות מקוונים ללמידה נוספת ושיפור הכישורים בנגינה על פסנתר.